גם כשכואב

הוא פגע בך?  אין צורך להגיד לו שילך להזדיין.
הוא הכאיב לך?  אין צורך להגיד לו שהוא אפס.
הוא בגד בך?  אין צורך לצרוח כמה שהוא בן זונה.
הוא רימה אותך? אין צורך לצעוק עליו שהוא מניאק.
הוא שיקר לך? תאמיני לי, אין צורך לחפש אחר נקמה.
שחררי אותו ותגידי “תודה”.
תאמיני במילה “תודה” כי זה לא מובן מאליו.
להגיד תודה למישהו שעשה לך רע, זה רק אומר לך שאת מאמינה, שאת שווה:
את שווה ליחס מכבד ומעריך, את שווה נאמנות ואת שווה יושר.
את שווה את האמת ואת הידיעה שעומד לצידך מישהו שבמידה והוא יפגע, זה לא ממקום של רוע.
את שווה אושר ואת שווה אור
ואת בהחלט  שווה אהבה טובה ונכונה עבורך.
תגידי לו “תודה” ושחררי אותו בכיף ובאהבה, שחררי אותו ממך:
במקום להגיד “התאהבתי בו”, תשאלי את עצמך: “מה גרם לי להתאהב בו?”
האם זה בגלל דברים שאת מתחברת אליהם באופי שלו
או שמא מדובר בעולם ורוד שהוא יצר עבורך.
במקום להגיד שכואב לך, דמייני את עצמך ממשיכה איתו וסובלת.
אז באמת היה כואב לך הרבה יותר.
במקום לשאול :”למה הוא עשה לי את זה?”
תגידי :”טוב מאוד שנפתחו לי העיניים”.
זה רק בגלל שמגיע לך משהו הרבה יותר טוב, ומגיע לך!
כל כך מגיע לך!
את הרי יודעת שעדיף להיות לבד
מאשר להיות עם מישהו שגורם לך לרצות להיות לבד.
מה זה משנה כמה השקעת, את השקעת כי יש בך נתינה.
מה זה משנה כמה אהבת, את אהבת כי יש בך אהבה.
מה זה משנה כמה תמכת, את תמכת כי את מכילה.
מה זה משנה שהוא זה הוא. את מי שאת.
תראי כמה דברים יש בך, באיזה קטע שכחת את זה?
אז הוא לא אוהב באמת, ביג פאקינג דיל.
אלה שלושת הדקות האחרונות של הכעס שלך.
ובמקום לשאול שאלות מיותרות שלא תמצאי עליהן שום תשובה הגיונית
ובמקום לנסות לשחזר כל פרט ופרט או לשחזר מה בדיוק קרה שם,
תשאלי את עצמך, עכשיו שאת מודעת לדברים הטובים שיש בך,
עדיין כואב לך?

לירון יוחאי