פיצוי עתק בסך 𝟔,𝟐𝟎𝟎,𝟎𝟎𝟎 ₪ ללקוחת המשרד – צעירה שנפגעה בצורה קשה לאחר שהחליקה כתוצאה ממפגע בקניון, ופנתה אל משרדנו לצורך מימוש זכויותיה.
הלקוחה, בחורה צעירה בת 28 במועד התאונה, בהכשרתה מדריכת פילאטיס ובלט, החליקה כאשר צעדה בדרכה לבית הקולנוע, כתוצאה ממפגע שהיה בדרך – נוזל או לכלוך שמנוני. כתוצאה מההחלקה, נפגעה התובעת בצורה קשה, לאחר שהתפתחה אצלה תסמונת כאב כרונית קשה, המכונה – CRPS, בשילוב עם פגיעה נפשית.
נזקים אלו הותירו את התובעת נכה בשיעור של 75%, ולפגיעה תפקודית קשה, כמו גם פגיעה אנושה בקריירה המקצועית שלה. . פסק הדין של בית המשפט המחוזי מהווה אבן דרך משפטית בניהול תביעות נזקי גוף עקב החלקה בשטח ציבורי בכלל, ובקניון בפרט.
בפסק הדין המנומק, מסביר בית המשפט מדוע קיבל את גרסת התובעת במלואה, הגם שמדובר בעדות של בעל דין יחיד, ובין היתר – לאור התרשמות מלאה מאמינותה של התובעת ומגרסתה העקבית והקוהרנטית.
בפסק הדין, בית המשפט המחוזי מונה מספר כללי אצבע לגבי התנהלות נדרשת במקרה של אירוע החלקה, ובין היתר – חשיבות הגרסה בעת התיעוד הרפואי הראשון, חשיבות הפנייה המקדימה אל הגורם המעוול, והעקביות בתיאור האירוע אצל הרופאים השונים.
בבואו לנתח את נזקי התובעת, התייחס בית המשפט לגילה, תפקידה והכשרתה המקצועית, וכמובן – לפגיעה התפקודית הקשה שנגרמה לתובעת לאור הנכות הגבוהה והנזקים שנגרמו לתובעת, ובין היתר – ניתח את הפסדי ההשתכרות לעבר ולעתיד, הצורך בעזרת צד ג', כאב וסבל והוצאות שנגרמו וייגרמו לתובעת בעתיד.
בית המשפט חילק את האחריות בין הקריון (30%) לבין חברת הנקיון (70%), כאשר קבע שאת הנזקים ישלמו יחד ולחוד, הן לתובעת והן למוסד לביטוח לאומי, כאשר תגמולי המוסד לביטוח לאומי, להן זכאית התובעת, מסתכמים בסך של למעלה מ-𝟐,𝟓𝟎𝟎,𝟎𝟎𝟎 ₪, (לפני היוון). . הלקוחה לוותה לאורך כל הדרך על ידי צוות המשרד, החל מבניית התיק ועד להגשת התביעה וקבלת הפיצוי, כמו גם מימוש זכויות מקיף, יסודי ומלא אל מול הגופים והרשויות השונות – ובין היתר – המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח, קרן הפנסיה ועוד, כאשר מימוש זכויות זה הניב פיצוי של מאות אלפי שקלים נוספים לתובעת.
עו"ד בן אסבן, וכל צוות הפירמה, שייצגו את התובעת וליוו אותה במשך 7 שנים, שמחים ונרגשים מההישג האדיר ומהפיצוי המשמעותי לתובעת, אשר יוכל להקל ולו במעט על הנזקים הקשים שנגרמו לה בתאונה, ולעתיד טוב יותר. . מספר הליך: ת"א 48407-03-22 (מחוזי חיפה; כב' השופט דאוד מאזן).
